הכלב מסריח? מה עושים?

שאלה: לכלב שלי יש ריח גוף מאוד רע מהגוף האם אפשר לעשות משהו נגד זה?
תשובה: בעלי כלבים מתלוננים לעיתים קרובות על הריח של הכלב שלהם, קודם כל חשוב לזהות שלריח של כלבים יש מקורות שונים, טבעיים ולא טבעיים.

ריחות טבעיים של כלבים
כלבים מייצרים באופן טבעי הפרשות שמטרתן לאפשר לכלבים אחרים לזהות אותם ככלבים וכפרטים. אנשים לא תמיד מעריכים סימנים אלה!
ריחות טבעיים של כלבים מורגשים בעיקר ליד הרקטום, ליד האוזניים ומסביב לכפות הרגלים.
בלוטות בעור:
כלבים אינם מייצרים זיעה בכדי לעשות רגולציה לחום גופם. קיימות בגופם בלוטות זיעה, הנקראות בלוטות אפוקריניות (apocrine glands) אשר מצויות ליד כל קבוצת שיער.ההשערה היא שבלוטות אלה מייצרות פרומונים – או סיגנלים כימיים – המשמשים לתקשורת עם כלבים אחרים.
בלוטות הזיעה גם בכפות הרגליים וגם על אפם עוזרות לשמירה על לחות ותפקוד נאות. בלוטות אלו נקראות בלוטות אקריניות (eccrine glands).
על גבי כפות הרגליים קיימים מיקרואורגניזמים שנמצאים על פני השטח ותורמים לריח האופייני של כפות רגלי הכלב – ריח שדומה במעט לריח חטיפי גבינה.
ריח זה מורגש יותר כאשר כפות רגלי הכלב רטובות מאשר כשהן יבשות. לכלבים ישנם גם בלוטות רבות בתוך תעלת האוזניים, בלוטות אלה הינן בלוטות חלב ושומן ויחד הן מייצרות את הפרשת ה"דונג" השומניות של האוזן.
המיקרואורגניזמים חיים באופן טבעי ב"דונג" שומני זה ומייצרים ריח שמרים גם כאשר האוזן בריאה.

לכלבים, כמו אכלני בשר (קרניבורים) אחרים, יש שתי בלוטות ריח, או שקים אנאליים המתחברים לפני העור על ידי צינורות קטנים שנפתחים משני צידי הרקטום. הן מייצרות הפרשות טבעיות שמשתנות מהפרשה מימית וצהובה להפרשה משחתית ואפורה ובעלת ריח חזק ו"בואשי". כמות קטנה מחומר זה יוצאת עם הצואה, וכמות גדולה ממנו מופרשת כאשר הכלב מפחד. הפרשה זו כנראה מסמנת לכלבים אחרים איזה כלב השאיר צואה והיכן. הריח הזה נבדק על ידי כלבים זרים, כשהם בוחנים זה את זה באזור הרקטום.
קיים מקור נוסף לריח שיכול להיות תוצאה של התנהגות טבעית בכלבים.
כלבים אוהבים להתגלגל ולסמן את עצמם בריחות טבעיים מסוימים של חיות אחרות בסביבתם, כולל בהפרשות צואה של טרף פוטנציאלי. אחד מהאהודים עליהם במיוחד הינו הפרשות ארנבים. זו עשויה להיות שיטה לתקשורת עם חברי הקבוצה לגבי החיות האחרות שפעילות בטריטוריות הקבוצה הביתית – התנהגות זו היא שארית מאבותיהם הזאבים.

מקורות לא טבעיים של ריחות
חוסר הברשה וטיפוח פרוות כלבים בעלי פרווה ארוכה ועבה עלול לגרום לפרווה להיות מקור לריחות בלתי נעימים.
פרווה שאינה עוברת ניקוי וסירוק עלולה להכיל אבק וחומרים אחרים עם ריח לא נעים.
במידה והפרווה רטובה באופן מתמיד, היא יכולה להכיל חיידקים ושמרים רבים, ישנם גזעים של כלבים התלויים בבני האדם לשמירה על פרוותם בריאה וחסרת ריחות בלתי נעימים.

ריח לא נעים יכול לנבוע גם ממחלות עור העלולות לגרום לריחות בלתי נעימים. כמו כן, אלרגיות גורמות להגברת הזיעה ולריח חריף ובלתי נעים, מצב המעודד יצירת דלקות חיידקיות או שמריות. שני סוגי מיקרואורגניזמים אלה מייצרים ריחות לא נעימים. כלבים עם סבוראה או קשקשת וכלבים בעלי כפלי עור (כמו פני הפאג או הפקינז) חשופים לצמיחת חיידקים או שמרית משנית על פני עורם.

מחלות אזניים (דלקות) הינן מקור נפוץ לריחות מן הכלב.
הריח יכול להיות שמרי או אפילו להריח כמו ביוב. מחלת שקים אנאליים או יצירת יתר של הפרשות מבלוטה אנאלית יכולה ליצור ריח מסריח מאוד. שקים אנאליים יכולים להפוך למודלקים והמיקרואורגניזמים שבתוכם יכולים לייצר סירחון נוסף רב.

מחלות דנטאליות או כיבים בפה יכולים ליצור ריח רע מן הפה. אבנית בשן יכולה להכיל חיידקים רבים שמייצרים ריח רע. מחלות דנטאליות עלולות גם להוביל לעודף ריור, דבר הגורם לעור מסביב לפה להיות מודלק ולייצר סרחון.

לתרופות מסוימות, במיוחד אנטיביוטיקה, או שמפו רפואי יש ריחות שבעלים אינם אוהבים. מזונות כלבים מסוימים יכולים להיות מקור לריחות בלתי נעימים, בייחוד אלה המכילים דגים, הגורמים לכלב להריח כריח דגים.
גזים יכולים להיות בעיה בכלבים מסוימים. תופעה זו יכולה להיות קשורה לסוג התזונה או סימן למחלת מעיים.

אז מה עושים?
תמיד טיפול נאות בכלב ושמירה על בריאותו – מפחית משמעותית את הסיכוי להיווצרות הריחות הבלתי נעימים. יש להיות ערניים לשינויים בהתנהלותו הבריאה של הכלב, להקפיד על סביבת מגורים הולמת, תזונה נכונה, וניקיון והברשה במידה המתאימה לכלבכם – כך תבטיחו כלב בריא, נקי ושאינו מסריח.