אוגר Hamster

מידע כללי
אחת מחיות המחמד הקטנות ביותר, אך הנפוצות ביותר הוא האוגר. התכונות שהפכו אותו עם השנים ליותר פופולארי הם: • מבנה גופו הקטן המאפשר לגדלו בכלוב קטן יחסית • איננו דורש טיולים מחוץ לכלוב, למרות שזה בהחלט רצוי עבורו • ביחס לחיות מחמד אחרות אינו סובל בדרך כלל מבעיות בריאותיות.
האוגר קיבל את שמו הודות לשקי הלחיים המתרחבות שלו, אשר בטבע משמשות לאגירת מזון והעברתו בבטחה למאורתו, שם הוא יכול לאכול את מזונו בבטחה. בטבע האוגר הינו פעיל לילה, למרות שראייתו איננה חדה חושי הריח והראייה אצלו מאוד מפותחים.

קיימים מינים רבים של אוגרים, אולם דף מידע זה מתמקד בעיקר בטיפול ב"אוגר הסבירי" וב"אוגר הסורי".

מגורים
אוגר סורי
את האוגר רצוי לשכן בכלוב רשת עם תחתיות מפלסטיק. המידות המינימאליות של כלוב לאוגר בודד הן: 30/25/40. חשוב לצייד את הכלוב בכלי אוכל מקובע ובבקבוק מים המיועד למכרסמים. במידה ובוחרים לגדל שני אוגרים, מידות הכלוב הרצויות הן: 40/35/40. קיימים כלובים הבנויים בצורת שתי קומות, והם המתאימים ביותר לזוג אוגרים. בנוסף לכך, כלוב זה מאפשר גם כן הפרדה בין הנקבה לזכר בתקופת ההמלטה, וזאת במידה והנקבה נעשית תוקפנית כלפיו.
אוגר סבירי
במידה והכלוב מיועד ל"אוגר סבירי" יש לוודא שהרווח בין הסורגים בכלוב אינו עולה על חצי ס"מ.

מצע
רצוי לרפד את תחתית הכלוב בחול המיועד למכרסמים, או בשבבי עץ למכרסמים בשכבה של 2-3 ס"מ. מומלץ להימנע משימוש בנסורת כמצע לכלובו של האוגר שלך משום שהנסורת מייצרת אבק ועלולה לפגוע בבריאותו או בבריאות בני הבית. במידה ואתם משתמשים בכל זאת בנסורת, מכל סיבה שהיא, חשוב להשתמש בנסורת דחוסה, אותה ניתן לרכוש בחנות המוכרת ציוד לחיות מחמד וחשוב להחליפה לפחות פעמיים בשבוע.

ריהוט
את הכלוב יש לאבזר בבתים לאוגרים, קיימים בשוק מספר סוגים של בתים מוכנים מעץ או מפלסטיק, וכן לצייד את הכלוב בצינורות המאפשרות חיבור בין הבתים. צינורות אלו יוצרות מעין אשליה או חיקוי עבור האוגר למה שמוכר לו כמנהרה שהוא נוהג לחפור בטבע. יש לאבזר את הכלוב גם בגלגל שיאפשר לאוגר להסתובב עליו, הגלגל מאפשר לו לעשות פעילות גופנית. (בטבע האוגר מסוגל לגמוא ק"מ בחיפוש אחר מזון). את הכלוב חשוב למקם במקום מוסתר מקרני שמש חמים ישירים, וכן רחוק מרוח פרצים קבועה.

חימום
את האוגרים אין צורך לחמם. בקיץ חשוב לדאוג לשמור על כלוב האוגר במקום קריר, אשר הטמפרטורה במקום זה איננה עולה על 28 מעלות. בחורף לעומת זאת, יש לדאוג לריפוד בתוך הבתים ולמזון עשיר בשומנים.

תאורה
האוגר אינו זקוק לתאורה מלאכותית, ולכן אין צורך לספק לו אותה, אולם חשוב לגדל את האוגר במקום מואר.

תזונה
בטבע, האוגר ניזון מגרעינים ומזרעים שונים.
עבור האוגר החי בשבי שוק המזון עשיר, אולם לא כולם באמת עונים על הדרישות התזונתיות של האוגרים.
חשוב לוודא שהמזון אותו רכשתם עשיר ועונה על הדרישות. ישנם מזונות תוצרת ח"ול המיועדים לאוגרים, ועונים על רוב הדרישות התזונתיות של האוגר.

במידה ואינכם מאכילים את האוגר שלכם באחד מהמזונות האלו, רצוי להוסיף כל יום פרי או ירק אחד כגון: מלפפון – גזר – תפוח עץ – עלי נבטים – תירס – תפוז.
שקדים – אגוזים – לחם – זרעי דגנים – גרעינים שחורים אפשר לתת בתור צ'ופר ובכמות קטנה. בשום אופן לא להוסיף לתפריט התזונה עגבנייה או אבוקדו, אלו מזיקים לאוגר.

אפשר להוסיף לתפריט התזונתי 2-3 גרגירים של מזון כלבים או חתולים פעם בשבוע, אלו מעניקים לאוגר חלבון מן החי. (בטבע האוגר מגוון את מזונו מן החי ואלו מעניקים לגופו את המינראלים והוויטמינים הדרושים לו).

חשוב לצייד את הכלוב גם באבני מלח וויטמינים, אלו עוזרים לאוגר לחדד את השיניים וכך גם מוסיפים לגופו ויטמינים.
ישנם אוגרים אשר נמנעים מלגעת באבני מלח וויטמינים, ולכן יש לגרד מהם על האוכל לתקופה קצרה, עד שהאוגר יתרגל אליהם בסופו של דבר.
בארץ נמכר מזון לארנבות בתור מזון לאוגרים והוא נחשב כדל מדי עבור האוגר.
במידה ואתם מאכילים את האוגר שלכם באוכל זה יש להוסיף לו לתפריט: גרעינים שחורים + דוחן + תירס יבש + ירקות ופירות + (מהרשימה שציינתי קודם) ואבני מלח וויטמינים.

התנהגות
באוגרים סוריים די שכיחות תופעות של תוקפנות הנקבה כלפי הזכר אחרי כניסתה להריון. במידה ואתם מזהים תופעה כזו רצוי להפריד את הזכר מהנקבה, מכיוון שבמקרים מסוימים הזכר נפצע – דבר אשר עלול להוביל אפילו למותו של האוגר הזכר. אפשר להחזיק בכלוב זוג הורים עם גורים בתנאי שהכלוב מספיק גדול, אך הבעיות עלולות לצוץ ברגע שהגורים הזכרים יגיעו לבגרות מינית.

למגדל צעיר רצוי להתחיל עם זוג אוגרים מאשר להוסיף אוגר נוסף מאוחר יותר עקב בעיות בחיבור בין שני הפריטים שנוצר יותר מאוחר.

אוגרים סביריים
האוגרים הסביריים נחשבים ליותר סובלניים כלפי בני מינם. ניתן להחזיקם בקבוצה של זכר אחד + מספר נקבות בכלוב מרווח וגדול, אולם אין להחזיק בכלוב אחד שני זכרים בוגרים עם הנקבות. כאשר מגדלים אוגרים סביריים, אין צורך להפריד את הזכר מהנקבות בתקופת ההמלטה.

המלטות
ההריון של האוגרת נמשך בין 16- 18 יום.
אחרי ההמלטה אין לנגוע בשום אופן בגורים או להפריע לאימא.
כל הפרעה כזו בימים הראשונים, בייחוד כאשר מדובר באימא צעירה, עלולה לגרום לה לפגוע בגורים שלה ולאכול אותם בעצמה.
בטבע, במידה והאימא מרגישה שהגורים שלה נמצאים בסכנה, היא מעדיפה לאכול אותם ובכך להחזיר לעצמה חלבונים מן החי. החלבון בטבע עבור האוגרים הוא מצרך נדיר לכן, אין לנגוע בגורים או באימא ואין להפריע להם בתקופה הראשונה, למעשה אפילו רצוי לעטוף במגבת את החלק שבו נמצאת האימא עם הגורים.

לאוגר סורי המלטה בשיעור של 3-6 גורים
לאוגר סבירי המלטה בשיעור של 2-4 גורים
עונת הרבייה בשבי נמשכת כל השנה, האוגרת יכולה להיכנס להריון כמה ימים אחרי ההמלטה.

מחלות
לאוגרים כמו לרוב המכרסמים שיניים קדמיות חתוכות הצומחות כל החיים. בטבע השיניים נשחקות, וזה טבעי בהחלט. אחת הבעיות הנפוצות במכרסמים הגדלים בשבי, היא שיוף נכון של השיניים. במידה קיימת בעיה זו יש לפנות למומחה המטפל באוגרים ולבקש לשייף ולחתוך לאוגר את השיניים כנדרש. הדרך טובה להימנע מבעיות אלו בשיניי האוגר היא שימוש נכון באבני מינרלים וויטמינים, ובמתן מזון קשה המאפשר לאוגר לשייף את שיניו.
בעיה נוספת השכיחה אצל אוגרים היא פגיעה בכיסי הלחיים, וזאת עקב אגירה של דברים חדים. שכן כפי שציינתי קודם לכן, האוגר בטבע מאחסן את מזונו בכיסי הלחיים עד שהוא מגיע למקום מבטחים בו יוכל לאכול את מזונו בבטחה.
אוגרים נחשבים גם לרגישים לפטריות ולבעיות עור אשר נובעות מאי החלפת המצע בכלוב באופן קבוע כמו כן הבעיה בעור מתעוררת גם כן משימוש לא נכון במצע, אשר אינו סופג מספיק.
שלשול, עקב אכילה מרובה של ירק או מאכילת מזון לא טרי (מזון מעופש). יציאות מרובות ולכלוך סביב פי הטבע של האוגר, מעידות על כך שהאוגר משלשל. על מנת להימנע מבעיה זו, רצוי להגביל את כמות הירק או הפירות שאתם נותנים לאוגר, רצוי גם כן לבדוק את טריות המזון היבש לפני הגשתו לאוגר.
במידה והתעוררה אחת או מהבעיות שהזכרתי או בעיות נוספות כגון: כמויות גדולות של שתן, שתייה מרובה, גירוד מוגזם, איבוד פרווה, פצעים בעור וקרחות, ירידה במשקל, צליעה, הפרשות מהאף או מהעיניים, אפאטיות (שינה מרובה) וחוסר תאבון, מחייבים אתכם להתייעץ עם מומחה או ווטרינר המתמחה בטיפול באוגרים.