איגואנה Green / Common Iguana

האיגואנה שייכת למשפחת האיגואניים שמקורה באמריקה ובמדגסקר.
משפחת האיגואניים כוללת כ- 600 מינים שונים וגודלם נע בין 10 ס"מ לשני מטרים (כאשר המדידה נעשית מהראש לקצה הזנב, כשהזנב מהווה כשני שלישים מאורך האיגואנה).
הגדולה והמרשימה ביותר היא האיגואנה המצויה.

איגואנה

צבעה של איגואנה צעירה הוא ירוק עז, בבגרותה משתנה הצבע לתכלכל או לאפור.
לאיגואנה שורת קשקשים ארוכים המזדקרים לכל אורך ציר הגב כמו שיני מסרק. האיגואנה שחיינית מעולה, הנעזרת זנב בשעת השחייה ויודעת גם לצלול.
עונת הרבייה של האיגואנה היא באביב, לאחר ההזדווגות מטילה האיגואנה בין 10-15 ביצים בגומה.
הביצים בוקעות לאחר 90 יום.

אורך חייה של האיגואנה בטבע נע בין 10-15 שנה, בשבי הן יכולות להגיע עד גיל 20.
משקל ממוצע של איגואנה (מצויה) בוגרת הוא 8.5 ק"ג.
אין ספק שגודלה והתנהגותה הרגועה של האיגואנה עושים אותה לחיית מחמד מבוקשת ביותר.

מגורים
המגורים המומלצים עבור האיגואנה הוא טרריום.
רצוי להתחיל עם טרריום בגודל של 80 ס"מ (אתם צריכים לזכור שאיגואנה בשנה הראשונה יכולה להגיע לגודל של 40 ס"מ כולל הזנב). הטרריום צריך להיות מאוורר, בעל גג מרשת או מכסה עם חורים. רצוי שיהיו בצידי הטרריום חלונות מרשת. את הטרריום יש לחטא אחת ל- 10-14 יום. ניתן להשתמש באקונומיקה מדוללת במים. יש לשטוף היטב, ליבש את הטרריום ולאוורר לפני הכנסת האיגואנה חזרה,מכיוון שלאקונומיקה אדים רעילים.

איגואנה ירוקה

מצע
קיימים מספר סוגים היכולים לשמש כמצע:
שטיח סינטטי מכיוון שהוא נוח לרחצה
רצוי להחזיק שטיח נוסף לשטיח בו אתם משתמשים בטרריום, כך שבמידה והשטיח מתלכלך מתאפשר לכם לשטוף ולאוורר אותו היטב, אבל לא פחות חשוב לייבש אותו בשמש. (קרני השמש עוזרים בחיטוי ומונעים הצטברות פטריות ועובש על השטיח).
אפשרות נוספת היא חול לזוחלים
אפשרות שלישית היכולה לשמש אתכם בבחירת המצע לטרריום היא שבבי עץ מיוחדים עבור זוחלים
בשום אופן אין להשתמש בנייר עיתון בשל קיומו של הדיו
אין להשתמש בטוף. הלחות המצטברת מתחת לטוף יוצרת בית גידול לפטריות ועובש אשר פוגעים בבריאות האיגואנה.
אין להשתמש בנסורת עקב הצטברות צפויה של אבק ושביבי עץ אשר אותם עלולה האיגואנה בקלות לבלוע ולהיפגע

ריהוט – איבזור הטרריום
יש למקם בטרריום מחסה אשר בו יכולה האיגואנה להסתתר. על המחסה להיות בגודל סביר המאפשר לאיגואנה להיכנס אליו בקלות ללא הזנב. ישנם מבני מחסה דמויי סלע, אשר מאפשרים לאיגואנה להסתתר בפנים, ואפילו לשבת מעל. כך השטח בכלוב לא קטן. כמו כן יש להכניס לטרריום ענף או יותר, אותם יש לעמיד באלכסון. הענפים מאפשרים לאיגואנה לשבת עליהם בצורה שתעזור לה לעכל את המזון שאכלה.

כלי מים:
יש למקם בטרריום כלי מים אשר ישמש כמקור מים זמין לשתייה עבור האיגואנה שלכם. בנוסף למקור מים, כלי זה עוזר ביצירת לחות לאיגואנה. (חשוב לזכור שבית הגידול הטבעי של האיגואנה עשיר בלחות). בנוסף ליתרונות של כלי המים ולחשיבותו בטרריום הוא משמש את האיגואנה אף לרחצה. איגואנות נחשבות כשחייניות וצוללות מעולות ).
על כלי המים להיות ממוקם בצורה שלא תאפשר לאיגואנה להפוך אותו על פניו בקלות. שימו לב! האיגואנה יכולה לעשות את צרכיה בתוך המים, על כן חשוב לחדש לה את המים לעיתים תכופות ולזכור לשטוף אותו היטב על מנת למנוע מחלות.
קיימות בריכות או מפל מים קטן, אשר אותם ניתן להשיג בחנויות לממכר מוצרים לחיות מחמד. היתרונות של אלו הם בכך שמלבד היותם דקורטיביים, הם יוצרים את הלחות הדרושה לאיגואנה – כפי שציינתי בפסקה הקודמת.
ניתן להכניס לטרריום צמחייה, אולם יש לזכור שהאיגואנה יכולה לאכול צמחייה טבעית, לכן יש ועדיף להכניס לטרריום צמחייה מפלסטיק. במידה ואתם בוחרים להכניס צמחייה טבעית, עליכם לוודא שהצמח אינו רעיל עבור האיגואנה שלכם.

חימום
הטמפרטורה האידיאלית לגידול איגואנה נעה בין 28-32 מעלות ביום, ובין 23-26 בשעות הלילה. על הטרריום להיות מחולק לשני חלקים, חלק חם וחלק קר יותר.

אזור חם – בין 28-32 מעלות
אזור קר בין 23-26 מעלות

יש למקם שני מדי חום דיגיטאליים משני צידי הטרריום, על מנת לאפשר בדיקת הטמפרטורות כל הזמן.

אביזרי חימום
ישנם מספר דרכים איך ניתן לחמם את הטרריום. קיימות מנורות חימום מיוחדות לזוחלים בצבעים אדום / ירוק או כחול, אין להשתמש בנורה רגילה לבנה עקב כך שלא נוכל לתת לאיגואנה את האיזון של יום ולילה. איגואנה אשר הכלוב שלה מואר בכל שעות היום והלילה, יכולה להיכנס ללחצים ( (Stress שיתאפיין בהפרעות נפשיות. במידה ואתם משתמשים בנורה רגילה לבנה עליכם לחמם עם כבל (ראה נספח בהמשך) והנורה פעילה רק בשעות היום.
אפשרות נוספת לחימום היא כבל חימום, אותו תוכלו לשים מתחת למצע. את הכבל יש לשים בחלק אחד של הטרריום בצורה צפופה יותר, אשר תיצור את החלק החם יותר בטרריום, ובחלק השני יש לסדר את הכבל בצורה פחות צפופה וזה יצור את החלק הקר יותר בטרריום.
אפשרות אחרת הידועה לי, אולם אני ממליץ עליה פחות, היא אבן חימום. הבעיות באבן החימום:
האבן אינה מחממת את כל השטח
אין אפשרות לווסת את החום של הלבנה, וישנה סבירות שהאיגואנה תוכל להיכוות עקב חוסר של תאי עצב באזור העור אשר מונעים מהאיגואנה להרגיש את החום.

תאורה
האיגואנות חייבות אור שמש ישירה, ולא דרך זכוכית, על מנת לקבל וויטמין D3 הדרוש לגופה. (וויטמין זה נמצא באופן טבעי רק בקרני השמש). וויטמין D3 אחראי לספיגת הקלציום בגופה של האיגואנה. המחסור בקלציום אצל איגואנות פוגע בהן ועלול להוביל בקלות למוות. פירוט על בעיה זו ואחרות יופיע בחלק המפרט על המחלות של האיגואנות.
נוסף לכך יש קיים גם מופע ההתחרדנות – כאשר האיגואנה משתזפת בשמש, אשר עוזר לה בעיכול המזון שהיא אוכלת. במטרה לפתור בעיה זאת יש למקם בטרריום מנורת U.V אשר משמשת כתחליף לאור השמש.

תזונה
מזון נכון וויטמינים
למרות שלאיגואנות שיניים חדות, הן אינן משתמשות בהן ללעיסה. על כן, יש לחתוך עבורן את המזון שאתם מגישים, לחתיכות קטנות בהתאם לגודלה של האיגואנה שאתם מגדלים, בשום אופן לא לרסק לה את המזון במיקסר.
תפריט לאיגואנות
דיאטה של איגואנה צריכה להכיל כ- 70-80% ירקות ירוקים, כ- 10-15% ירק כתום, וכ- 5-10% ותוספות שונות.

ירקות ירוקים: מלפפון / קישוא / שעועית ירוקה / אפונה ירוקה / עלי סלק / פטרוזיליה / לפת / עלי גזר / פרחי היביסקוס / פרחים של אמנון ותמר / עלי גפן טריים / עלים ירוקים מעץ התות / עלי בייבי, כגון: רוקט / עלי חרדל
ירקות כתומים: גזר / בטטה – מבושלת ומעוכה / דלעת – מבושלת ומעוכה
פירות: תות / קיווי / מלון / מנגו / אפרסק / שזיפים / בננה / אגס / ענבים / צימוקים / תאנים / תפוח עץ
תוספות: פטריות / במיה / ביצה קשה + קליפה / מזון לגורי כלבים רטוב / לחם מלא רטוב / חמאת בוטנים / עדשים / גרעיני חמניות / שעורה / אספרגוס / נבטים
ניתן להשתמש גם בירקות קפואים של "סנפרוסט", אולם לא רצוי משום שחלק מן הוויטמינים, אותם נותנים הירקות הטריים לאיגואנה, נעלמים בהקפאה.

רצוי להימנע: אבטיח / חסה / גבינות

אסור: כרוב / כרובית / תרד / ברוקולי / עגבנייה / ארטישוק / כרוב עלים / כרוב סיני / כרוב ניצנים – בירקות אלו קיימת חומצה אוקסלית וטנין

את המזון יש לשים בשעות הבוקר המאוחרות או בשעות הצהריים המוקדמות, אין להשאיר את המזון לזמן רב, המזון עלול להחמיץ עקב הטמפרטורה הגבוהה בטרריום. בעונת החורף האיגואנה אוכלת פחות מאשר בעונת הקיץ.

הוויטמינים חשובים לגופה של איגואנה הגדלה בשבי:

איגואנות חייבות לקבל קלציום אשר היחס בינו לבין הזרחן הוא 2:1 (קלציום:זרחן)
ויטמין D3 כפי שהזכרתי בפרקים הקודמים. חשיבותו של וויטמין זה: שהוא אחראי על ספיגת הקלציום בגופה של האיגואנה.
את הקלציום ואת טיפות ה- D3 יש לתת לאיגואנה לפי הוראות היצרן
החשיבות של הוויטמינים לאיגואנה:
אחת המחלות השכיכות ביותר אצל האיגואנות היא מטבוליזם של העצם. המחלה נגרמת מחוסר בקלציום בגופה של האיגואנה.
הסימנים המוקדמים של המחלה הם: חולשה / נפיחות באזור הרגליים והלסת / חוסר יכולת לתת צרכים / התנפחות בבטן, לאחר מכן מופיעים גם סימנים עצביים כגון: שיתוק ומוות.
הדרך הטובה ביותר למניעת המחלה היא:
דיאטה טובה לאיגואנה
וויטמין D3 באמצעות מנורת U.V
מתן וויטמינים דרך הפה
מתן קלציום המיועד לאיגואנות מתחילת הגידול של האיגואנה

תאבון
איגואנה שאינה אוכלת אשר חלה ירידה משמעותית במשקלה, ובכמות האוכל שהיא אוכלת בדרך כלל. עליכם לבדוק במקרה זה את הטמפרטורות בטרריום, לנסות להפריד את האוכל ולתת לה את הדברים שאתם יודעים שהיא הכי אוהבת לאכול. במידה והיא ממשיכה לא לאכול יש לפנות למומחה המטפל בחיות אקזוטיות.

התנהגות
התעטשות: האיגואנות מתעטשות די הרבה. ההתעטשות מסייעת להן בהפרשת מלחים מהאף.

נענוע ראש: החל מגיל שנה עד שנה וחצי ניתן לראות את האיגואנה עומדת זקוף ומתחילה לנענע את הראש. פעולה זו היא התנהגות טריטוריאלית המופיעה בדרך כלל אצל זכרים. יש לעזוב את האיגואנה בשקט, ועדיף אף להוציא מהסביבה שלה מראות אחרת היא עלולה לראות את הבבואה שלה במראה ולחשוב שמדובר בפולש לטריטוריה שלה.

השלה: כמו כל הזוחלים גם האיגואנה משילה את עורה. להבדיל מנחשים, האיגואנה לא מנשילה את עורה במכה אחת אלא לאט-לאט וכל פעם קצת. במידה ובטרריום אין מספיק לחות הדבר עלול להקשות עליה בתקופת ההנשלה.

חיה בשבי אבל בחופשיות

ישנם מגדלים אשר מאפשרים לאיגואנה שלהם לשוטט בחופשיות בבית. במידה ואתם רוצים לאפשר לאיגואנה שאתם מגדלים לשוטט בבית, קודם עליכם לנקוט במספר אמצעי זהירות:
עליכם לדאוג שכל חלונות הבית יהיו סגורים, ובכך תמנעו מהאיגואנה שלכם לברוח
עליכם לוודא שאין בבית צמחים או עציצים העלולים להיות רעילים לאיגואנה
חוטי חשמל חשופים, שערות או חוטים דקים, היות והאיגואנות אוכלות כמעט כל דבר המזכיר או נראה להם אוכל. חוטים ושערות עלולים להזיק לבריאות האיגואנה ולגרום לבעיות בדרכי העיכול.

יציאה לטיול עם האיגואנה
במידה ואתם מעוניינים לטייל עם האיגואנה ברחוב, יש לעשות את התהליך בשלבים:
שלב ראשון: יש להרגיל את האיגואנה למגע יד, לאחר מכן להרגיל אותה לשבת על הכתף בבית
שלב שני: יש להרגיל אותה לרעשים, ולנוכחות של אנשים זרים
שלב שלישי: להתחיל להרגיל אותה לרתמה ולרצועה
לאחר שהאיגואנה שלכם עברה את התהליך והתרגלה לדברים שציינתי, אפשר להוציא אותה בהתחלה לטיולים קצרים ובהדרגה ולהעלות את זמן הטיול.
שיהיה בהצלחה ותיהנו.

הרמת האיגואנה
באחיזה ובהרמה של האיגואנה, רצוי להשתמש בשתי ידיים. אחת שתתמוך בגוף ואחת שתתמוך בזנב אסור לתפוס איגואנה בזנב כיוון שהזנב עלול להיקרע. במידה ודבר כזה קורה, יש לחטא את האזור בחומר חיטוי ולגשת למומחה לזוחלים להערכת הנזק. בחלק מהמקרים אין צורך להתערב חירורגית, אך לא בכולם. צריך להיות ערניים במיוחד עם איגואנות חדשות שעדיין לא התרגלו אליכם.

בעיות רפואיות
במידה ואתם נתקלים באחת מהבעיות שאציין, או בעיות נוספות אחרות, עליכם לפנות לווטרינר המבין בגידול זוחלים / איגואנות או למומחה בטיפול בחיות אקזוטיות.

טפילים פנימיים: רצוי שהאיגואנה שלכם תעבור בדיקת צואה לאחר הקנייה, ולאחר מכן פעם בשנה בדיקה לאיתור טפילים פנימיים כגון תולעים וכדומה.

טפילים חיצוניים: במידה ואתם רואים על גוף האיגואנה נקודות שחורות או נקודות אדומות, עליכם לבדוק באיזה חומר הדברה מומלץ וכדאי להשתמש.

פטריות: במידה ומופיעים כתמים שחורים על העור של האיגואנה, יש לפנות למומחה במטרה לשלול פטריות או סלמונלה של העור.

כוויות: איגואנות יכולות להיכוות בקלות, וזאת עקב מיעוט בתאי עצב על העור שלהן. מסיבה זו היא תחוש תחושה של חום על הגוף, להבדיל מאיתנו שאם אנו נוגעים במשהו חם אנו נרתעים וזזים.

פצעים ושברים: במידה והאיגואנה נפצעה או שברה אצבע, ניתן להגיש לה עזרה ראשונה. יש לחטא את מקום הפצע עם חומר הנקרא "סביור" או עם "פולידין", ולאחר מכן יש להתייעץ עם מומחה המטפל בחיות אקזוטיות.

שחיקה באף
שחיקה באף היא תופעה שכיחה אצל האיגואנות.
כאשר האיגואנה מגיעה לטרריום חדש, או שהתנאים בטרריום שלה אינם טובים, היא תנסה לצאת מהטרריום ועל ידי כך היא תדפוק את האף שלה בזכוכיות הטרריום במטרה לצאת ממנו. לאחר זמן מה היא תפצע את האף שלה. עליכם לבדוק את התנאים של הטרריום מבחינת:
הטמפרטורות המתאימות – כפי שציינתי בפרק "חימום הטרריום"
ניקיון הטרריום
טפילים חיצוניים
במידה והפצע אינו נראה לכם חמור, יש לשים חומר חיטוי מקומי. במידה והפצע על האף של האיגואנה נראה מזוהם יש להתייעץ עם מומחה המטפל בחיות אקזוטיות.

עצירות: איגואנות אמורות לתת צרכים מינימום פעם ביום. במידה והאיגואנה לא נתנה צרכים יותר מיומיים שלושה, יש לעשות לאיגואנה אמבטיה עם מים פושרים / חמימים. אם האמבטיה לא עזרה לאיגואנה לעשות את צרכיה יש להתייעץ עם מומחה לחיות אקזוטיות או ווטרינר המטפל בזוחלים.

אמבטיות
כפי שציינתי קודם לכן, האיגואנות שוחות וצוללות. רצוי לעשות לאיגואנה אמבטיות / מקלחות, פעם ביום או יומיים. אתם יכולים לרחוץ אותן במקלחת, או אפילו למלא עבורן אמבטיה ולהכניס אותן פנימה. המים שבהם תשמשו צריכים להיות פושרים – חמימים. לאחר המקלחת / אמבטיה יש לייבשה במגבת.

גזירת ציפורניים
קרוב לוודאי שהרגשתם על בשרכם את ציפורני האיגואנה. בטבע הציפורניים עוזרות לאיגואנה לטפס על עצים וסלעים, על כן הן נשחקות. בשבי אין מה שיעזור לציפורני האיגואנה להישחק, לכן הן גדלות ונתונות לסכנת שבירה. מסיבה זו, רצוי לגזור לאיגואנה את הציפורניים מדי פעם לפעם, תלוי בגודל שלהן. את הפעם הראשונה רצוי שיעשה מומחה, אשר יכול ללמד אתכם אייך לגזור לה נכון, ובצורה הטובה ביותר בפעמים הבאות.