שרקנים / קביות או חזירי ים

Guinea Pig

קצת היסטוריה על שרקנים

מוצאו מדרום אמריקה (פרו). הוא הגיע לאירופה ע"י הספרדים בשנת 1533, הם מצאו אותם בארץ היינקים, וקולומבוס הביא אותם לאירופה כך הגיעו לשם התאקלמו והתרבו. האינדיאנים גידלו אותם במטרה לאכול את בשרם. כבר בעבר פירטו על צורתם כעל: בעלי אוזניים קטנות, שיניים כמו לעכברים וללא זנב. במלחמת העולם האיטלקים והגרמנים השתמשו בהם כאוכל זול, להכנת נקניק, והיינקים היו מפחלצים אותם ומורידים אותם לקבר יחד עם המתים שלהם שישמשו כמזון בעולם הבא.

צבעה המקורי של חיה זו היה לבן לגמרי, צהוב-חום אור שחור-לבן. כאשר שומעים את קולם בפעם הראשונה הם נשמעים כמו חזירים קטנים. הזיווג של אלו אשר גדלו בשבי ואלו שגדלו בטבע ביחד יצרו זנים צורות וצבעים חדשים וכיום ישנם יותר מ- 10 סוגים.

באירופה נהפכה חיה זו, הידועה גם בשם "קביה" לחיית שעשועים, והמגדלים המקצועיים יצרו מספר נוסף של זנים חדשים הנבדלים בניהם בצבע הפרווה, אורך השיער וצורתם החיצונית. כיום אנו יכולים לפגוש כאלו עם שיער מתולתל – קצר – ארוך ועוד.

לפני יותר ממאה שנה התחילו להשתמש בקביה למחקרים ביולוגיים במעבדות. כחיית שעשועים זוהי חיה חמודה ושקטה, אשר אינה נושכת או שורטת וקל לאלף אותה. היא איננה חיה משעממת וטיפשה ואוהבת להימצא בחברה ולכן בטבע גדלה בלהקות גדולות. בטבע היא חיה במערה, ובשעות היום אוהבת להשתכשך בעשב גבוה ולהתחמם בשמש. התקשורת בין חיה זו לבני מינה היא בצלילים אותם היא משמיעה.

מה זה שרקן?
משפחה: הקבייתיים
סדרה: מכרסמים.

משפחת הקבייתיים מונה 5 סוגים שתפוצתם בדרום אמריקה. השרקן מכונה גם קביה וגם חזיר ים למרות שאינו מקורב לא לים ולא לחזיר… לפי ההיסטוריה אותה הוספתי בתחילת העמוד ניתן להבין שמקור השם בא מדמיונו של השרקן לחזיר ובעובדה שרוב שרקני הבר חיים באזורי ביצות.
השרקנים חיים בחבורות קטנות.
השרקן הוא צמחוני, ניזון מעשבים, ירק וזרעים. (פירוט בסעיף האוכל).

מבנה גופו

אורך הגוף: כ-20 ס"מ

משקל: כ-400 גרם

צבע: צבעי השרקנים, הקיימים בארץ, מגוונים – לבן, שחור, חום ובלונדיני וכמובן ערבובים רבים של כל הצבעים. בשבי אנו מוצאים גם אלבינו, שהוא שרקן בעל עיניים אדומות ופרווה לבנה.
ברגליו הקדמיות של השרקן יש 4 אצבעות וברגליו האחוריות יש 3 אצבעות.
לשרקן אין זנב והוא חי מעל פני הקרקע בשטחים פתוחים.

לשרקן יש שתי שיניים חדות, בעזרתן הוא מכרסם את המזון כמעט מבלי להיעזר בידיו. (כמו שאר המכרסמים).

שרקנים נחשבים לחיה נקייה, עם דרישות מזון פשוטות . הם מתרבים בקלות בשבי, אינם נושכים או שורטים וחיים בשבי 8-7 שנים.

תזונתו של השרקן

בין המכרסמים, השרקן נחשב כחיה פחות בעייתית בנושא תזונה והרכבת התפריט, על כן היא יכולה לאכול כמעט כל דבר.

את התפריט של השרקן יש להרכיב משלוש הקטגוריות הבאות:
אוכל יבש, ירקות, ופירות.
חשוב מאוד! לשטוף את הירקות והפירות לפני ההגשה.

אוכל יבש

את האוכל היבש אפשר לקנות בכל רשתות חנויות חיות המחמד, – גרגירים ירוקים בתוך אריזת ניילון. מזון זה מכיל מיני גרגירי חיטה וגרעינים נוספים הדחוסים בתוך גרגיר אחד, השרקן מוצא מזון זה כטעים מאוד. אני מציע לקנות תערובת תוצרת חוץ המכילה את כל הוויטמינים והמינרלים הדרושים לתזונתו.

במידה ואתם מעדיפים משהו אחר, אפשר להרכיב את החלק היבש בתפריט מגרעינים שונים אחרים אותם תוכלו למצוא במטבח שלכם כגון: עדשים, שעועית חיטה וכיוצא בזה.

ירקות

חשוב מאוד: יותר מדי ירקות או פירות בתזונה של השרקן יכולים לגרום לשלשולים לבעיות נוספות אחרות, על כן חשוב לא להעמיס בתפריט האכילה של השרקן כשזה מגיע לירקות ופירות. למעשה אני מציע לתת בין ירק אחד לסלט ירקות בכמות קטנה בכל יום. כך גם חשוב להוסיף פרי הדר כי זה נותן לשרקן ויטמין C. גופו של השרקן אינו מייצר ויטמין זה והרי הוא דרוש להם באופן שוטף. אפשר גם להוסיף לתפריט תפוח עץ בכמות קטנה. השרקן יכול לאכול גם סוגי פירות שונים כגון: ענבים, שזיפים, אפרסקים וכדומה, אולם חשוב לזכור שפירות אלו גורמים להשמנת יתר וכלן יש להמעיט בצירופם לתפריט.

אסור לתת עגבנייה אבוקדו ותפוחי אדמה, ירקות אלו נחשבים לרעילים.

השרקנים ידועים כאוהבי ירקות וזאת בגלל הלחות שיש בהם, חשוב לציין שכאשר אתם נותנים להם ירקות הם מקבלים ויטמינים ומינרלים – וכמובן גם מים.

להלן סוגי הירקות שהם אוכלים
מדורג לפי מה שהם אוהבים הכי הרבה עד להכי פחות:
פלפל
גזר
מלפפון
נבטים
גמבה
עלי בייבי ירוקים
פטרוזיליה – אבל מעט משום שזה גורם להשתנת יתר
עלי חסה – אפשר להוסיף עלי חסה אבל בכמות קטנה חסה – כמות גדולה גורמת להם לשלשולים
ויטמינים
מלבד אבן מלח ואבן ויטמינים, אותם אציין שחשוב לשים בכלוב, רצוי להוסיף ויטמינים מיוחדים לשרקנים ( רצוי לוודא שויטמינים אלו באמת מיועדים לשרקנים).

בריאות השרקן

השרקן ידוע כחיה בריאה, וסביר להניח שלא יסבול ממחלות רצינות. במטרה לאפשר להם להישאר בריאים, ולכם לגדל חיה בריאה, ניתן לעקוב ולבצע בדיקות שגרתיות.
רשימת מעקב למניעת מחלות:

שיניים
בידקו את השיניים אם הן ישרות ושוות

עיניים
בדקו אם יש בעין הפרשות, האם הם מבריקות/נוצצות?

אוזניים
האוזניים צריכות להיות נקיות ללא הפרשות שחורות / חומות

אברי מין
לבדוק שאין הפרשות באזור אברי המין

ציפורניים
בידקו אורך , זה לא צריך להיות ארוך מידי ומעוקל

רגליים
בידקו שיפשופים ונפיחויות – בידקו אם אין גידולים (יבלות) המונעים הליכה נוחה

עור
העור חייב להיות נקי ללא קרחות בפרווה

במידה וגיליתם אחד מהדברים ברשימה או יותר, יש לפנות לווטרינר או לאדם המתמחה בטיפול בחיות אקזוטית / בשרקנים.

תנאי גידול

השרקן ידוע כבעל חיים לא נקי במיוחד. הוא נוטה להעיף נסורת מחוץ לכלוב ומטילים צואה בשתל בכלי האוכל והשתייה במידה ואלו פתוחים או נמצאים על קרקעית הכלוב.

גודל הכלוב:
הכלוב המינימאלי לגידול זוג שרקנים הוא 70 ס"מ אורך, 40 ס"מ רוחב ו- 40 ס"מ גובה. בכלוב יש למקם בקבוק מים, וכלי אוכל מקובעים ומבנה קטן למחסה הדומה לביתן.

מצע של הכלוב:
רצוי להשתמש בשבבי עץ או מצע סופג של מכרסמים. בנסורת פחות מומלץ להשתמש בשל האבק הרב שהנסורת מייצרת, העלול לפגוע בדרכי הנשימה של השרקנים או של בני הבית. במידה ואתם בוחרים בכל זאת להשתמש בנסורת, אך ורק בנסורת דחוסה.
חשוב מאוד! לקבע לכלוב אבן מינרלים (מלח) ואבן ויטמינים בכלוב.
במידה והשרקן מוחזק ברוב שעות היום בכלוב יש ליצור עבורו סביבה מעניינת. אפשר לשים להם קופסאות קטנות כדי שיוכלו להידחק בהן ולהסתתר, גזעי כרסום אשר עברו עיקור (חיטוי) אותם ניתן להשיג בחנויות מחמד לחיות.

מיקום הכלוב בבית:
אין למקם את הכלוב במקום החשוף לשמש ישירה, או ליד חלון פתוח (רוח פרצים). כאשר שמגדלים את השרקנים בשבי יש לדאוג לטמפרטורה של 18-24 מעלות מתחת ל- 17 מעלות קיימת סכנה לבריאותם, גם טמפרטורה העולה על 30 מעלות איננה נחשבת בריאה.

רבייה:
זמן הייחום של הנקבה אורך כ- 16 יום. בתקופה זו ניתן לאפיין שינוי בהתנהגות הנקבה כגון עיקול עמוד השדרה בנוכחות הזכר. התנהגות זאת מופיעה בדרך-כלל בשעות הערב והלילה. זמן ההריון נמשך כ- 68 יום בממוצע. משקלה של הנקבה כמעט מכפיל את עצמו. הנקבה ממליטה בין 2-4 גורים, ואין צורך להפרידה מן הזכר בשעת ההמלטה.נקבת שרקן יכולה להמליט כבר בגיל 5 חודשים גורי השרקן נולדים מכוסים בפרווה, עיניים פתוחות ומשקלם נע בין 70-105 גרם. לאחר יומיים שלושה הם מתחילים לאכול אוכל מוצק.

פרוות השרקן
את פרוות השרקן חשוב לטפח ע"י רחיצות חודשיות, וסירוק הפרווה (בשרקנים ארוכי שיער).

הוראות רחצה:
אפשר לרחוץ את השרקן עם שמפו עדין לחתולים, שמפו אשר בו אינם קיימים חומרי הדברה.
יש למלא כיור / גיגית בכמות קטנה של מים, טמפרטורת המים תהיה פושרים / חמימים.
יש להכניס את פלג גופו התחתון למים, ולאחר שגופו התרגל למים להמשיך עם חלק השני של הגוף.

לסבן עם שמפו את כל הגוף, לשטוף ולייבש במגבת נקייה. לאחר מכן חשוב לייבש את הפרווה עם מייבש שיער בדרגת חום נמוכה אבל לא קרה.
חשוב להקפיד שלא יגיעו מים או סבון לאוזניים ולעיניים.