משפחת הגרבילים Gerbillidae

משפחה זאת של מכרסמים, לדעת חוקים מסוימים, היא תת משפחה של "העכבריים" ולפי דעה אחרת היא שייכת "לאוגריים".

מוצאם הטבעי של הגרבילים הוא: באזורים מדבריים וערבתיים, באפריקה ובאסיה. במהלך השנים נראו גרבילים גם באזורים לחים יותר בעולם.

בית גידולו הטבעי של הגרביל הוא חולות. בשעות היום הוא מסתתר במחילות, ובשעות הלילה הוא יוצא לחפש אחרי מזון.

צבעו של הגרביל חום בהיר עד חום כהה, תלוי באזור שהוא חי.
בשבי, האדם יצר הכלאות נוספות של גרבילים בצבעים נוספים, ונוצרו גרבילים שחורים – חומים – לבנים – ושחורים לבנים.

מיהו הגרביל ?!
הגרביל הוא סוג של מכרסם קטן. רוב הגרבילים הם מדבריים, וכל המינים החיים בארץ פעילי לילה. הגרביל חי במחילה שהוא כורה לעצמו, ונוטה להתקדם בקפיצות על ארבע הרגליים. בעת הנחיתה, עוברות הרגליים האחוריות את הרגליים הקדמיות.

קצת על מבנה גופו
הרגליים האחוריות שלהם ארוכות יותר מהקדמיות, והשרירים ברגליהם האחוריות מפותחים מאוד
הזנב שלהם ארוך ומכוסה בשיער קצר
העיניים והאוזניים גדולות ובולטות
לאורך אמצע הבטן ישנה התעבות תת-עורית – זהו אזור בלוטי המפותח בעיקר אצל הזכרים

משקל גופו
נע בין 40-80 גרם

פרוות הגב של הגרביל בצבע צהוב עד אפור-חום כהה, והגחון לבן
שערות פרוותו של הגרביל ארוכות ורכות למגע

בגפיים הקדמיות יש להם 4 אצבעות, ובגפיים האחוריות 5 אצבעות
כל החושים אצל הגרביל מפותחים מאוד

רוב הסוגים הקיימים בעולם נחשבים ליצורי לילה – ביום הם מתחבאים במחילות טבעיות, או במחילות שהם כורים לעצמם

השיער הקשה שעל כפות רגליהם, מסייע להם בהליכה על החול

ממה הם ניזונים בטבע
הגרביל ניזון בצומח, בעיקר מזרעים ומחסרי חוליות שונים. המינים היותר גדולים ניזונים גם מהרבה ירק. המינים החיים בארץ מסוגלים להתקיים על שעורה יבשה כל חייהם ללא שתיית מים כלל, אולם אינם מסוגלים להתרבות בשל המחסור במזון ירוק. תכונה זו מאפשרת להם להתקיים גם בתקופות של בצורת קשה. החיפוש אחרי זרעים נעשה באמצעות חוש הריח המפותח שלהם, והפרדת הזרעים מהחול על ידי סינונו בעזרת הידיים.

תכונות המאפיינות את הגרביל
רוב הגרבילים רצים וקופצים היטב, הם מהירים למדי ומסוגלים לעבור מרחקים גדולים

קיימים מינים אחדים המסוגלים לרוץ באופן זמני רק על הרגליים האחוריות
הגרביל מרבה לעמוד על רגליו האחוריות, ולסרוק את הסביבה שלו

ישנם גרבילים אשר בשעת סכנה מתופפים ברגליהם האחוריות על הקרקע, ויוצרים מעין קול אזעקה

הגרביל הזכרי מסמן את תחום המחיה שלו, כאשר הוא גולל את השטח הבלוטי בבנו על הקרקע או על עצמים כגון אבנים קטנות

הגרביל שומר על איכות פרוותו בעזרת התפלשות בחול, בהיעדר פעולה זו הפרווה נעשית דביקה ושומנית למגע

ביתו של הגרביל בשבי
רצוי לשכן את הגרביל בטרריום – אקווריום יבש. גודלו המינימאלי של הטרריום צריך להיות כ- 50 ס"מ, ובצידי הטרריום רצוי שיהיו חלונות מרשת.

אסור לגדל את הגרביל בכלוב מפלסטיק, הגרביל עלול לכרסם חומר זה.

בטרריום יש לשים כלי אוכל מנירוסטה, ובקבוק מים חיצוני עם פיה ממתכת.

הנקבה יכולה להתרבות שוב, מיד לאחר ההמלטה, במידה וקיים מזון בשפע.

את הטרריום חשוב למקם במקום מוסתר מקרני שמש חמים ישירים, וכן רחוק מרוח פרצים קבועה.

באיזה מצע יש להשתמש
רצוי לרפד את תחתית הכלוב בחול המיועד למכרסמים, או בשבבי עץ למכרסמים בשכבה של 2-3 ס"מ.

מומלץ להימנע משימוש בנסורת כמצע לכלובו של הגרביל שלך משום שהנסורת מייצרת אבק, ועלולה לפגוע בבריאותו או בבריאות בני הבית.

במידה ואתם משתמשים בכל זאת בנסורת, מכל סיבה שהיא, חשוב להשתמש בנסורת דחוסה, אותה ניתן לרכוש בחנות המוכרת ציוד לחיות מחמד וחשוב להחליפה לפחות פעמיים בשבוע.

יש להכניס כלי עם חול של צ'ינצ'ילות פעמיים בשבוע, כדי שהגרבילים יתרחצו בו. (בטבע הם מתרחצים בחול).

מה צריך להכניס לטרריום של הגרביל
את הטרריום יש לאבזר בבתים המיועדים למכרסמים, קיימים בשוק מספר סוגים של בתים מוכנים מעץ או מפלסטיק.
כמו-כן, יש לצייד את הטרריום גם בצינורות המאפשרות חיבור בין הבתים. צינורות אלו יוצרות מעין אשליה או חיקוי עבור הגרביל למה שמוכר לו כמנהרה שהוא נוהג לחפור בטבע.

יש לאבזר את הכלוב גם בגלגל שיאפשר לגרביל להסתובב עליו, הגלגל מאפשר לו לעשות פעילות גופנית. (בטבע הגרביל מסוגל לגמוא ק"מ בחיפוש אחר מזון).
יש להכניס משחקים שמיועדים לכרסום עבור הגרביל, כדי שהוא יוכל לפרוק אגרסיות. כמו-כן יש להכניס לטרריום אספסת אותה הם אוספים בתור חומר קינון.

חימום
את הגרבילים אין צורך לקרר, למרות שהם גדלים באזורים חמים. יש להימנע מטמפרטורה גבוהה משום שבטבע בשעות היום, הם מסתתרים במחילות שהטמפרטורה בהם קרירה. אולם, בחורף רצוי שיהיו בתוך חדר מחומם.

תאורה בטרריום
הגרביל אינו זקוק לתאורה מלאכותית, אבל רצוי לגדל את הגרביל במקום מואר.

מה צריך לתת להם לאכול בשבי
בשבי רצוי להאכיל את הגרביל במזון המיועד להם, ולהוסיף 4-5 גרגירים של מזון חתולים פעם בשבוע.

ניתן להוסיף לתפריט המזון שלהם שבלולים – ברלה.

הצורך במזון חתולים ובשבלולים בא להוסיף לגרביל את החלבון מן החי שחסר במזון המסחרי הנמכר עבור גרבילים.

בנוסף לכך, ניתן לתת לו חתיכת ירק פעם ביום. כגון: מלפפון, גזר, עלי נבטים / תירס יבש, גרעינים שחורים. אפשר גם לתת שקד או אגוז מדי פעם. כמו-כן, יש לשים גם קצת אספסת, המשמת כתחליף לעלים שהם אוכלים בטבע.

לא לתת! פירות מתוקים עקב היותם עשירים בסוכר.

חשוב מאוד! לצייד את הכלוב גם באבן מלח ובאבן וויטמינים. אבנים אלו עוזרים לגרביל לשחוק את שיניו. (כידוע שיניים של מכרסמים גדלים כל הזמן ולאורך כל ימי חייהם). האבנים גם עוזרים להשלים את המינרלים והוויטמינים שלהם הוא זקוק.

במידה והגרביל אינו נוגע באבנים, יש לפורר מהם כמות קטנה על המזון שלו לטווח מסוים. במהלך הזמן הוא יתרגל לטעם, ויתחיל לחפש את מקור הטעם.

קצת מידע על רביית גרבילים
החיזור מתחיל כאשר הזכר מתחיל לרדוף אחרי הנקבה, ומריח את אזור איברי המין שלה. בשלב הבא, עולה הזכר על הנקבה ומתרחשות הזדווגויות רבות. אחרי כל אחת מהן מלקקים הזכר והנקבה את איברי המין שלהם.

במידה והנקבה איננה נענית לחיזורים של הזכר, עשויות להתחיל קרבות בין שני בני הזוג. קטטות אלו עלולים לגרום לתלישת זנב, לקרעים באוזניים ולקריעת אצבעות.

ההריון נמשך כשלושה שבועות לערך, ובכל המלטה נולדים בין 4-5 גורים הגורים נולדים עירומים ועיוורים.

הנקבה יכולה להתרבות שוב, מיד לאחר ההמלטה, במידה וקיים מזון בשפע.

מה מאפיין התנהגות של גרביל
לגרבילים מספר מעלות חיוביות וטובות, אשר בזכותן הן הפכו לחיות מחמד פופולאריות בקרב מגדלי חיות המחמד בארץ.

כאשר הם גדלים בתנאים הנכונים, ובתנאים טובים, וכאשר מרגילים אותם למגע ידי אדם הם אינם נוטים לנשוך כלל.

כמו-כן, ניתן לגדל אותם בזוגות, או אפילו במשפחות מורחבות – הדבר כמובן תלוי בגודלו של הטרריום שאתם מגדלים אותם בו.