כרחן התירס

Corn Snake

מידע כללי
כרחן התירס חי בדרום ארה"ב ומקסיקו. פעיל בדרך כלל בשעות הערב והלילה.
חי בחורשות שולי יערות, אזורים הרריים, בשדות חקלאיים, חי בעיקר בקרבת מקורות מים מעיינות ונחלים.

אורך חיים
אורך החיים הממוצע של הכרחן נע בין 15-20 שנה. בתנאים טובים יכול להאריך יותר.
גודלו המירבי של הכרחן יכול להגיע עד מטר שמונים אך בדרך כלל נע 110 – 150.

מזון
נחש הכרחן אוכל ולדות, עכברים וחולדות צעירות.

נחשים צעירים יש להאכיל אחת ל- 5 ימים, ונחשים בוגרים יש להאכיל אחת ל- 10-14 יום. במידה ונותנים לנחש לאכול אוכל חי ולא ולדות, יש לשים לב שמכרסם לא יפגע בנחש. במידה והנחש לא אכל תוך מספר דקות, יש להוציא את המכרסם ולנסות יום אחרי.
יש להקפיד להאכיל את הטרף בירקות, כשעתיים לפני ההאכלה של הנחש כיוון שהירקות עוברים תהליך על עיבוד בקיבת המכרסם, ובשעה שהנחש אוכל את המכרסם הוא מקבל גם קצת מהירקות הנמצאות בקיבת המכרסם, אותם הוא יכול לעכל אותו.

מקום מגורים
את הכרחן יש לשכן בטרריום שאורכו המינימאלי 60 ס"מ, אולם רצוי להתחיל בטרריום שגודלו 80ס"מ.
במטרה למנוע החלפת הטרריום לאחר שנה, רצוי שבטרריום יהיו פתחי אוורור מכוסים ברשת.
בשנת חייהם הראשונה, מגיע הכרחן עד לגודל של כ- 80 ס"מ בממוצע, אך יכולים להגיע גם לגודל של כ- 100 ס"מ.

אבזור הטרריום
את הטרריום יש לאבזר במספר גזעים של עצים, עצם קיומם בטרריום מאפשר לנחש לטפס ולהתגרד בתקופה שבה הוא מנשיל את עורו.

גזעי העץ האידיאליים ביותר עבור הכרחן, הם הגזעים הנמכרים עבור אקווריומים בכל חנות לממכר ציוד לחיות מחמד. גזעים אלו הם המתאימים ביותר כיוון שהם עברו תהליך של עיקור (חיטוי) ולכן אינם נושאים טפילים.

מקומות מסתור: יש לאבזר את הטרריום במקום מסתור לנחש, וזאת על מנת לאפשר לו להסתתר לפני נשל, או אחרי אוכל (בטבע נחשים אחרי אוכל תופסים מקום מסתור עד שהם מסיימים לעכל את מה שאכלו).

בחנויות לממכר ציוד לחיות מחמד ניתן להשיג מחסות דמויי סלע דקורטיביים, המותאמים לנחשים מסוג זה.

חשיבות המים בטרריום
כרחנים חיים חלק מזמנם במים בייחוד לפני נשל, לצורך עשיית צרכים, ולפעמים אחרי שאכלו. על כן, רצוי למקם בטרריום כלי מים גדול שבו יוכל הכרחן להתרחץ ולעשות את צרכיו.

לא פחות חשוב! כלי המים צריך להיות יציב על מנת למנוע מהנחש מלהציף את הטרריום. כמו כן על הכלי להיות רחיץ וקל לחיטוי. אני ממליץ על כלי חרס ככלי מים, משום שהוא קל לרחצה ודקורטיבי לטרריום. רצוי להכניס גם כלי מים קטן ממנו יוכל הכרחן לשתות במידה והמים יתלכלכו.

אחוז הלחות הרצוי בטרריום 40%

חימום
הטמפרטורה האידיאלית לגידול כרחן תירס בצורה המתאימה לו היא בין 24 – 30 מעלות בשעות היום, ובין 20 – 24 מעלות בשעות הלילה.
בטרריום חייב להיות אזור חם ואזור אחר קריר יותר

חשוב מאוד:
באזור החם על הטמפרטורה להיות בין 24 – 30 מעלות
באזור הקר על הטמפרטורה להיות בין 20 – 24 מעלות

האופציה האופטימאלית ליצור את הטמפרטורות הדרושות בטרריום באזורים השונים באמצעות חלוקת הכבל בטרריום בצד אחד באופן צפוף יותר, ובחציו השני באופן צפוף פחות.
אזור חם בין 24-30 מעלות אזור קר בין 24-20 מעלות
קיימות אפשרויות נוספות של מנורות חימום, אבל חובה להשתמש במנורות המיועדות במיוחד לזוחלים אלו מנורות אשר אינן מגיעות באור לבן, אחרת לא תוכלו ליצור עבור הנחש אשליה של יום ולילה בטרריום.
יש לשים דגש על זהירות מפני כוויות כתוצאה ממגע ישיר של המנורה בגוף הנחש, שכן מספר תאי עצב הקיימים בעורו של הנחש נמוך, והוא יכול בקלות לכוות מן המנורה – ולא להרגיש בכאב כלל.
במקרה של כוויה / כוויות בעור הנחש, יש להביאו לטיפול אצל מומחה המטפל בנחשים.

ישנה עוד אופציה נוספת של אבן חימום, אך היא בעייתית יותר עקב אפשרות שהנחש יכווה, לכן אין אפשרות לחמם את הטרריום או לווסת את הטמפרטורה.
כמו-כן, יש למקם בטרריום מד-חום דיגיטאלי, כדי לבדוק את הטמפרטורה. טמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי עלולה לפגוע בגוף ובבריאות הנחש.

תאורה
לנחשים מנגנון הנקרא הצירקדיאני (שעון פנימי המסונכרן עם זמני יום ולילה),
על כן חשוב לשמור על איזון בין זמני היום לבין זמני הלילה אצל נחשים הגדלים בשבי.

במידה ומאירים את הטרריום, בו גדל הנחש, רצוי להשתמש במנורת U.V מיוחדת המיועדת לזוחלים – זוהי מנורה המשמשת עבורו כתחליף לאור השמש.
את שעות המנורה רצוי להדליק בהתאם לשעות האור והחושך שלנו.

התנהגות
כרחני התירס נחשבים כנחשים נוחים לגידול, כמובן בתנאי ששיחקו איתם מגיל צעיר. יחסים ל נחש בואה ולפיתון הכרחן יותר חמקניים.
במידה וטיפלתם בחולדות או בעכברים ב- 15 הדקות האחרונות, שיטפו את הידיים לפני שאתם מטפלים בכרחן. הכרחן מזהה את הטרף בעיקר על פי הריח, ויחשבו את הידיים שלכם לטרף.

רבייה
כרחן התירס מגיע לבגרות מינית בגיל שנתיים.
האורך המינימלי של הנחש חייב להיות יותר ממטר ההזדווגות מתבצעת בחודשים יוני יולי אצל מגדלים לאחר שעברו פיתום לאחר התרדמה.
ההריון מתמשך בין שלושה לארבעה שבועות כמות הביצים בהטלה נעה בין 18-20.
גודל הוולדות נע בין 20- 25 ס"מ.

בעיות רפואיות
קרציות נחשים יכולים לשאת עליהם קרציות, את אלה יש לשפשף ביסודיות באלכוהול ואחרי כ- 5-10 דקות יש להסירן באמצעות פינצטה. יש להקפיד לתפוס את הקרצייה סמוך לראשה, אחרת קיימת סכנה שרק גופה של הקרצייה יתנתק בעוד שהראש יישאר מחובר לגוף הנחש.

קרדיות טפילים חיצוניים זעירים אלה הינם המכה ב"ה" הידיעה לכל
מגדלי הנחשים.
השיטות לאבחון נחשים נושאי קרדיות:
בידקו את עור הנחש מתחת לתאורה חזקה, וחפשו "חיפושיות" קטנות דמוי חרוזים או שטוחות. בזוחלים תוכלו להבחין על הגוף בנוכחות קרדיות, בהסתכלות על הידיים לאחר החזקת הנחש.
חפשו פתיתים לבנים (גללי קרדיות) על גוף הנחש, לרוב תמצאו בבחינה מדוקדקת יותר גם קרדיות חיות.
בידקו את שולי העיניים, לכרחנים נגועים בקרדיות יש שוליים בולטים סביב העין. כרחנים הנגועים בקרדיות, מתים בסופו של דבר ללא טיפול מתאים. כרדיות מתרבות בקצב מהיר, והכרחן עלול לשאת אלפי טפילים מוצצי דם אלו אשר הורגים אותה על-ידי גרימת אנמיה והתייבשות, לפיכך טיפול מהיר ונכון הוא חיוני ביותר.
טפילים פנימיים יש לערוך בדיקת צואה, כיוון שכרחנים יכולים לשאת תולעים עגולים (נמתודות) טרמטודות, וצסטודות.
הכרחן עלול גם להיפגע מטפילים מסוג פרוטוזואה, וכן גם מחדקי מחלות כמו סלמונלה.
דלקת פה (סטומטיטיס) זהו זיהום בפה הנגרם לרוב על-ידי פסאודומונס. הסימפטומים האופייניים כוללים, בשלבים מוקדמים, כמויות ריר גדולות ונימי דם מוגדלים או פצעים באזור החניכיים. מאוחר יותר נוצר אזור של חומר דמוי גבינה.

בעיות בנישול העור כרחנים אשר מוחזקים בתנאים נאותים לא אמורים לסבול מבעיות בהתנשלות.
יש לדאוג שיהיה בטרריום כלי מים גדול, אשר ישמש את הנחש לרחצה בשלבים שלפני ההתנשלות, ובכך למנוע בעיות בתקופת הנישול. המים נכנסים בין העור הישן לבין העור החדש, ועוזרים לנחש להנשיל נכון.

בעיות בדרכי הנשימה הינן נפוצות אצל נחשים מסוג זה,
ונגרמות בעקבות מספר גורמים:

חשיפה לטמפרטורה נמוכה מהנדרש
צניחה של הטמפרטורה בטרריום
חיידקים המתיישבים על קנה הנשימה
סימפטומים מוקדמים, האופייניים לתופעה, כוללים:
ריר בועתי
חולשה כללית
חוסר תאבון
עם הזמן כמות הריר גדלה, והנחש מתחיל לפעור את הפה עקב קשיים בנשימה.
במידה ולא מטפלים נכון בזיהומים בדרכי הנשימה, ובזמן הנכון, יכול הדבר להיות קטלני עבור הנחש.

דלקות מעיים סימפטומים אופייניים של דלקות מעיים כוללים:
הקאה של הטרף לעיתים תכופות
גללים מפורדים מצחינות, ובעלי צבע לא שגרתי
המצאות דם בצואה
אובדן תאבון
התייבשות
איבוד משקל בגוף
חולשה כללית

במידה ומופיעים הסימנים המוזכרים, במלואם או בחלקם, יש לגשת בדחיפות למומחה לטיפול בחיות אקזוטיות. כמו-כן רצוי שמומחה יבדוק את הנחש לאחר הקנייה.