תוכון Budgerigar

מיהו התוכון?!

מוצאו של התוכון מאוסטרליה, וצבעו בסביבתו הטבעית הוא ירוק.
תוכונים שגדלו בשבי מופיעים גם בצבעים תכול או לבן והשילוב בניהם.
גודלו מקצה הזנב ועד קצה הראש כ- 16-18 ס"מ, משקלו נע בקירוב בין 28-32 ק"ג.
כאשר התוכון מקבל תזונה נכונה, הוא עשוי לחיות 11-12 שנה כמעט כמו תוחלת חייו בטבע.
תוחלת חייו של תוכון הניזון מ- 100% זרעים וגרעינים תהיה קצרה, ותגיע ל- 4-5 שנים בערך.
תוכונים מוחתמים מהאכלת-יד הם ציפורי מחמד נעימות ביותר, וישארו כאלה כל עוד יגדלו אותם כציפור יחידה בכלוב.

התוכון אינו מרעיש, אולם במידה ותגדלו אותו עם תוכונים רבים הוא יהפוך לפראי ועקשן, ויהיה כמעט בלתי אפשרי לאילוף.
כושר הביטוי שלהם טוב ואוצר המילים שלהם רחב.
אצל תוכון צעיר ניתן לראות על הראש והצוואר פסי רוחב, עם ההתבגרות – בגיל 12 שבועות בערך מתחלפים הפסים בשורת נקודות על הצוואר.

תנאי מגורים הולמים לתוכון – הכלוב של התוכון
רצוי לבחור את הכלוב הגדול ביותר שתוכלו להרשות לעצמכם, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השטח שהקצאתם לכלוב בבית. התוכון יהיה מאושר ככל שמקום מגוריו יהיה מרווח יותר. כמובן עליכם לשים לב לגודלו של התוכון שבחרתם, ולוודא שלא יוכל לברוח בקלות בין השלבים.

חשוב מאוד גם להתייחס לנוחות שלכם בשעה שאתם ניגשים למלאכת ניקיון הכלוב, עליכם לוודא שהכלוב:
אינו מסורבל מדי – בעיקר עבורכם
בעל מגירה נשלפת – שתאפשר ניקיון הכלוב גם בשעה שהתוכון נמצא בו
אינו מפואר מדי בצורה שתמנע מכם לנקות אותו בשעת הצורך – הכלוב גם לא יישאר כל כך מפואר אם יהיה לכם קשה לנקותו, ובינתיים התוכון שלכם יחטוף מחלות

עליכם להימנע !…
כלובים בצורת כיפה / כלוב בעל קישוטים מסולסלים / כלוב עשוי במבוק – את אלו קשה מאוד לנקות ולחטא.
כלוב שבו התוכון אינו יכול לנוע בחופשיות, או לפרוש את כנפיו.

כלוב אשר הדלת בו אינה מספיק גדולה עבורכם, או עבור התוכון.
כתוצאה מכך לכם לא תהיה גישה נוחה לפנים הכלוב. כמו-כן, במידה והדלת תהיה קטנה מדי לגופו של התוכון הוא עלול להיפצע.
דלת שאינה ננעלת היטב.

התוכון, והתוכים בכלל, מאוד פיקחים וילמדו מהר מאוד אין להשתחרר מהכלוב.
כתוצאה מכך הוא עלול להסתובב בבית ללא השגחה ולהיפצע או לגרום לנזקים.

להימנע מכלובים בעלי עצמים חדים אשר יפגעו בתוכי במוקדם או במאוחר.

גודל הכלוב והאביזרים המתאימים לו
אורכו של הכלוב בעל חשיבות גבוהה יותר מאשר גובהו. הדבר בא ליידי ביטוי בכך שככל שהכלוב ארוך יותר, כך יכול התוכון: להתעמל / לקפוץ / ולעוף ממקל למקל, הגובה לעומת זאת אינו מנוצל באותה המידה.

רצוי לפרוש עיתון או נייר בקרקעית הכלוב, כך תהיה לכם גישה קלה ונוחה יותר כאשר אתם מנקים. זוהי דרך זולה יותר, וקלה יותר לניקיון.
כמו כן, ניתן ורצוי להניח על קרקעית הכלוב רשת ממתכת, אשר תפריד בין התוכון לבין ההפרשות המצטברות על הקרקעית.

נסורת מעץ או חול המיועד לחתולים לא נועדו להיות מצע בכלוב של התוכון.

צעצועים – לא רק לילדים
הצעצועים חשובים מאוד במידה ואתם רוצים לגדל תוכון בריא בנפשו. הרי לא תשאיר את התינוק שלכם בלי תעסוקה, כך גם התוכון.
מדובר ביצור אינטליגנטי, הזקוק לפעילות ולגירויים.
כך גם תספקו את היצר הטבעי של התוכון ללעיסה.

כדאי להחליף מדי פעם את הצעצועים שלו בכלוב, ובכך לגוון לו את הפעילות – אבל אל תעמיסו עליו יותר מדי צעצועים והקפידו להחליף לו צעצועים.

על הצעצועים להיות עשויים מחומרים שאינם רעילים עבורו, כאלו שאינם מהווים לו סכנה.
צעצועים שאין בהם ווים חדים או שפיצים אשר עלולים לפגוע בו בקלות.

לא פחות חשוב! להתאים את גודלו של הצעצוע לגודלו של התוכון.

קיימים לא מעט צעצועים מתאימים:
נדנדות: ישנם כאלה האוהבים להתנדנד, רק חשוב למקם את הנדנדה במקום שלא תפריע לו לעמוד ולקפוץ על המוטות שבכלוב
זזים: האהובים בעיקר על תוכונים (ותוכים קטנים)
מוסיקליים: כגון פעמון המספק לתוכון גם צליל וגם התנועה שלו מעניינת את התוכון
משקפים: כגון מראות ודברים מבריקים, אלו מושכים את תשומת ליבו של התוכון לדמות הנשקפת בהם.
הוא מבחין בדמותו הידידותית וחושב אותה לחבר חדש.

פעילים: כגון סולמות / חבלים / וחוליות, המאפשרות לתוכון להיות בתנועה ובפעילות גופנית.

מיקומו של הכלוב בבית שלכם
רצוי וחשוב מאוד למקם את הכלוב של התוכון במקום שבו מתרכזים החיים בבית.
התוכון שלכם לא יגדל להיות חברותי ואוהב אם תשימו אותו במסדרון או באיזה פינה בבית, שבקושי מגיעים אליה.

אפשר לכסות את הכלוב בשעות הלילה, על מנת לאפשר לתוכון לישון ללא הפרעות – טיפ זה מיועד בעיקר לאנשים שהולכים לישון בשעות מאוחרות.

התוכי הוא כמו ילד קטן. הוא זקוק לשינה של 8 שעות, והוא זקוק לחושך בשביל להירדם, כך גם לא יהיה לכם תוכי חולה ועצבני.

אם אתם מכסים את הכלוב, אל תשכחו את התוכי שלכם רק בגלל שאתם לא רוצים שיעיר אתכם השקם בבוקר.

חשוב מאוד! לא למקם את הכלוב של התוכי במטבח או קרוב אליו. אדי טפלון מאוד רעילים עבורו.

דבר חשוב לא פחות: למקום את הכלוב במקום שבו התוכי יקבל במהלך מספר שעות אור שמש, אך שגם תהיה לו פינה מוצלת.

מדי פעם לפעמים תשחררו את התוכי שלכם מהכלוב – בהשגחה שלכם כמובן, הוא יהיה אסיר תודה. במידה ויש חיות מחמד נוספות בבית תהיו ערניים.

נקיון הכלוב וסביבתו
כאשר מדובר בגידול תוכון (ותוכים לסוגיהם) אין דבר כזה נקי מדי.
הניקיון חשוב מאוד לבריאותו, לבריאותכם ולתוחלת חייו.

את הכלוב עצמו תנקו במים חמימים אחת לשבוע – להסרת שומנים ולכלוכים עקשניים במיוחד

לא רק הכלוב זקוק לקרצוף אלא גם האביזרים שבו: כלי האוכל, כלי המים וכן .. גם הצעצועים

הקפידו על ניקיונם של כלי המים והאוכל מדי יום. החליפו לו למים טריים לעיתים תכופות, ולמזון טרי.

בשום אופן אין להוסיף מזון טרי על המזון הקיים, אתם גם עלולים לגלות בטעות שהמזון הישן הוא בסך-הכול קליפות, ובכלל המזון הזה הוא לא טרי כלל.

הקפידו להחליף את הנייר ששמתם בקרקעית הכלוב.
אל תתנו לצרכים של התוכון להצטבר בכלוב. תבינו, להפרשות שהתייבשו יש בדר-כלל לחות המאפשרת את קיומם של חיידקים רבים הגורמים למחלות.

ניתן ורצוי להשתמש בחומרי ניקוי וחיטוי, אולם הקפידו להרחיק את התוכי מהמקום, וכמובן שיטפו את הכלוב בהרבה מים.

מה הם אוכלים?
התוכונים, והתוכים בכלל, ידועים כאוכלי כל.

אפשר לומר שכל מה שבריא לנו יהיה בריא גם להם.
רק אל תתנו להם אבוקדו או שוקולד – אלה רעילים עבורם.

ירקות: כל הירקות שאנו אוכלים מלבד אבוקדו.

המומלצים ביותר הם: מיני שעועית, אפונים, כרובית, ברוקולי, ובעלי עלים עבים. לחסה לעומת זאת אין כמעט בכלל ערך תזונתי עבורם, אז אל תוסיפו אותה. שעועית וקטניות אחרות הן מקור מצוין לחלבונים.

מאוד חשוב לחשוף את התוכון למגוון של ירקות, אולם אם הוא נצמד לירק מסוים ולא מתייחס לאחרים סלקו אתל הירק הזה לזמן מה.

בתחילה אולי התוכון יתעלם מהירקות משום שלא אכל ירקות מעולם, אל תשימו לו הרבה ירקות והקפידו להרחיקם לאחר מספר שעות.

לאחר זמן מה הוא יתחיל להתייחס גם לחלק זה במזונו. אפשר גם להשתמש במזון כמשחק, ולתלות לו בכלוב למשל חתיכת גזר על חוט מתקרת הכלוב. הירק גם יעסיק אותו, וגם יקנה לו את הדרוש לגופו.

פירות: בפירות כמעט ולא קיימים חלבונים או מינרלים, הם מכילים בעיקר וויטמין C אותו יכול לייצר התוכון בעצמו. חשיבתם של הפירות באה ליידי ביטוי באספקה של סוכרים (אנרגיה) עבורו, ובהספקת נוזלים. מסיבה זו,

לא מומלץ להרבות בפירות בתפריט התזונתי, ולא כדאי לתת לו פירות בקביעות.

מוצרי חלב ובשר: התוכונים זקוקים לכמות קטנה של חלבונים באיכות גבוהה,אותם ניתן למצוא בביצים

בעוף ובמוצרי חלב, כמו כן גם בבשר ובדגים. ניתן להימנע מנתינת מוצרי בשר במידה והתוכון מקבל הרבה קטניות לו מגוון ירקות – המקור הטוב ביותר לחלבונים קיים בביצים בגבינת קוטג' ובחלב.

אגוזים: אלו מהווים מקור משחק ומעניין עבור התוכון, ובנוסף הם עשירים בחלבונים שומנים ומינרלים.

מים
חשובים ביותר וחיוניים לבריאותו.
עליכם לדאוג, בראש ובראשונה לניקיונו של כלי המים כל הזמן, ולהקפיד לחדש לו את המים מדי פעם.

במידה והתוכון שלכם עושה את צרכיו במים, שימו לב! הקפידו להחליף לו את המים לעיתים תקופות יותר, כיוון שבמים מזוהמים חיידקים מתפתחים בקלות ובמהירות.

וויטמינים
את אבקת הוויטמינים יש לפזר על הירקות שאוכל התוכון, פחות מומלץ לפזר אותם על הגרעינים. במידה וכ- 80% מתזונתו מורכבת מכופתיות אין צורך בתוספת וויטמינים.

גם תוכונים מתרבים
לאלו המעוניינים להרבות את התוכי שלהם, תמיד כדאי להתחיל בריבוי תוכונים. ריבוי תוכים גדולים יותר מצריך עבודה כפולה וקשה, ונדרשת מכם השקעה רבה מיומנות והרבה הרבה ניסיון.

מספר הביצים של התוכון נע בין 4-9 בהטלה.

תהליך הדגירה נמשך כ- 16 ימים, ועונת הרבייה נמשכת כל השנה.

התוכון מגיע לבגרות מינית בגיל חצי שנה בערך, ותחילת הרבייה בגיל 12 חודשים.

רצוי לא להרבות תוכונים לפני גיל שנה.

עליכם להכניס לכלוב תיבת קינון המיועדת לזוג תוכונים, ורצוי לתלות את ארגז הקינון מחוץ לכלוב – במטרה לעקוב אחר הביצים.

הנקבה מטילה כל יומיים ביצה אחת, כאשר בהטלה באופן כללי היא יכולה להטיל עד 9 ביצים.

רק הנקבה דוגרת על הביצים, בעוד שהזכר מתחיל להשתתף רק בתהליך ההאכלה – ורק לאחר כשבועיים.

אל תיבהלו, הגוזלים בוקעים מהביצים עירומים וחיוורים למראה.

במידה והנקבה, מסיבה כלשהי, מפסיקה לדגור על הביצים עליכם להיות ערניים אחרת הביצים יתקררו והגוזלים ימותו במהרה.

במקרה כזה כליכם להרחיק את הנקבה מהכלוב, הזכר ידגור במקומה על הביצים. ניתן גם לחלק את הביצים לתוכונים דוגרים אחרים, במידה ויש לכם יותר מזוג תוכונים בכלוב.

חשוב מאוד! רצוי לא לקיים יותר משני מחזורים של דגירה בשנה, לכן בסיום הדגירה הרחיקו את תיבות הקינון, הם מסוגלים להתרבות במהלך כל השנה.

טיפוח – גם לצורכי בריאות
בטבע הטפרים של התוכי, הידועים לנו כציפורניים, נשחקים מן הענפים והמקור שלהם נשחק מלעיסת ענפי עצים ואגוזים. בנוסף לכך, התוכון גם לנשף לאור השמש ולטיפות גשם. התוכונים מקדישים לא מעט זמן בכל יום לסידור הנוצות, אבל בשבי הם זקוקים למעט עזרה.

קיצוץ הציפורניים: כאשר הציפורניים מתארכות הן מסכנות את התוכון שלכם, והם עלולים אפילו להיתפס בסורגים של הכלוב. בפעם הראשונה רצוי להגיע למומחה לשם קיצוץ הציפורניים בצורה נכונה, אל תעשו זאת בעצמכם כיוון שמעצם חוסר הניסיון אתם עלולים לפגוע בנימי דם.בהמשך הוא יסביר לכם איך לעשות זאת בעצמכם, ובאלו אביזרים וחומרים להשתמש.

קיצוץ אברות הכנפיים – אלו הן נוצות התעופה שלו:

אם אתם מרחמים על התוכון שלכם, ולא דואגים לקצוץ לו את נוצות התעופה אתם רק גורמים לו רק לעוול.

במידה ולא תקצצו לו את הנוצות:
תאלצו להשאירו רוב הזמן בכלוב והוא יהיה עצוב ומדוכא.
התוכון זקוק לחילוץ עצמות, ולפעילות. מסיבה זו קיצוץ נוצות התעופה חשוב עבורו.
כך תוכלו לאפשר לו להיות כל יום (לפרק זמן מסוים) חופשי, והוא לא יפגע בעצמו בהיותו כלוא בכלוב.

במידה ולא תקצצו לו את נוצות התעופה ובכל זאת תשחררו אותו מהכלוב, התוכון עלול לעוף לתוך מאוורר או להילכד באיזה מקום מסוכן אחר.

לסיכום: קיצוץ בזמן ובצורה הנכונים מאפשרים לו לדאות לרצפה במידה והוא נופל, וכמובן מונעים ממנו צניחה או נפילה מסוכנת (כמו שאבן נוחתת). באופן זה התוכון גם לא יהיה מסוגל לעוף גבוה מדי.

קיצוץ ושיוף המקור: עדיף לא לגעת במקור התוכון, הוא זקוק לו כשהוא מטפס או מפצח אגוזים!!!

אולם, במידה והמקור מעוות או צומח למימדים עצומים כתוצאה ממחלות שונות, רק במקרים אלו רצוי ואפילו עדיף לגעת במקור.

שימו לב! פגיעה במקור בצורה לא נכונה עלולה לגרום לדימום או לדלקות, לכן אל תעשו זאת לבד ורק אם ממש מתעורר הצורך בכך.

רחצה:
הם נורא אוהבים להתרחץ ולעשות אמבטיות.
תוכלו להתיז עליו מים מבקבוק ספרי מדי פעם, ובכך "לעודד" אותו להסתרק ולטפח את נוצותיו בעזרת המקור שלו. זוהי פעילות נורמאלית אותה הוא עושה בטבע מדי יום, כך הוא מתחזק את נוצותיו, ומשחרר את הנוצות החדשות ממעטפת הקרטין שלה.
לאחר הרחצה יש לשים את התוכי במקום יבש וחמים על מנת לאפשר לו "להסתרק" ולהתייבש.
ישנם תוכונים המעדיפים להתרחץ לבד, ואחרים המעדיפים עזרה מבעליהם, ישנם כאלו שיאהבו לשבת לכם על הכתף ולהתרחץ יחד איתכם.
מעטים אלו שאוהבים שמניחים להם להתרחץ באמבטיה לבד.
תמצאו את הדרך האהובה עליו, וכך גם תחזקו את הקשר בניכם.

אמבטיית שמש: עושה להם רק טוב.
תנו לתוכון שלכם להיחשף לשמש מדי יום, רק חשוב לוודא רק שיש לו אפשרות לברוח לפינה מוצלת.
רק תשימו לב! תוכון אשר נושם בפה פעור, ונוטה להרחיק את הכנפיים מהגוף מאותת שהוא במצוקה – אולי חם לו מדי.

כאשר אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, או מהם הסימנים שעליכם לשים לב אליהם?

נוצות נפוחות ועיניים עצומות מעידות של כך שהוא נמצא במצב קשה מאוד

כאשר הוא שוכב על קרקעית הכלוב – הוא לבטח כבר גוסס

כאשר הוא חולה – הוא בדרך כלל יראה לכם גדול מהרגיל

תוכון שאינו במיטבו יאכל יותר מהרגיל, וברגע שתסתכלו עליו הוא יפקח את עיניו (אם הן סגורות) ובדרך כלל יתחיל לאכול

גם כאשר הוא חולה הוא יראה לכם בריא – בטבע התוכים נמצאים בסכנה כאשר הם חולים ולכן הם מעמידים פנים, אולם יכול מאוד להיות שמותו בהחלט קרוב.

עליכם לעקוב אחרי:

ירידה או עליה במשקל

הפרשת נזלת או נוצות רטובות ליד המקור

שינוי בהתנהגות

שינויים בהרגלי האכילה של

צרידות

מהם מקרי החירום?

דימום: התוכון מסוגל לאבד רק מעט דם וכבר להגיע למצב של גסיסה ומוות

נוצות דם: נוצת דם היא נוצה חדשה, ויש בה צינור דם "בקנה" המרכזי שלה. במידה והנוצה, אשר מלאה בכלי דם נשברת מסיבה כלשהי נגרם דימום חמור, וקיימת סכנת חיים לתוכון. במקרה כזה עליכם למצוא את מקום הדימום, לתפוס את התוכי במגבת כדי שלא ינשוך אתכם, ולהפעיל לחץ על המקום במשך דקה או שתיים, במקביל עליכם להגיע לווטרינר או למומחה המטפל בתוכונים.

שברים: עצמותיהם של כל הציפורים, וגם של התוכון שלכם, חלולות וקלות מאוד. אמנם הדבר עוזר להם לעוף, אך גם קיימת סכנת שבירה. תוכלו לזהות שברים במידה ותראו: שהכנף שלו שמוטה, או אם הוא מרים / לא משתמש ברגל מסוימת, ובמידה ויש נפיחות באחת הרגליים. אל תחבשו או תנסו לטפל בבעיה כזו בעצמכם – אתם עלולים לגרום יותר נזק מתועלת. קחו את התוכון מיד לטיפול אצל מומחה המתמחה בטיפול בתוכונים.

פצעי נשיכה: במידה והתוכון שלכם ננשך, בעיקר על-ידי חתול אשר לו מצוי חיידק בפה העלול להיות קטלני לתוכון, עליכם להקדים ולטפל בבעיה זו, כך גם יגדל הסיכוי להציל את חייו.

כליאת ביצה: תשומת ליבכם העיקרית נחוצה ברגע שנקבת התוכון יורדת לקרקעית הכלוב באופן פתאומי, ובנוסף אתם מבחינים בבטן נפוחה. כנראה התוכונית אינה מסוגלת להוציא את הביצה החוצה, ועליכם לסייע לה בכך שתפנו לטיפול חירום מיידי! עליכם לחמם אותה בעזרת מגבת ולהביאה לטיפול אצל מומחה המטפל בתוכונים.

מכת חשמל: בעיה נפוצה בעיקר אצל אלו שנמנעו מלקצץ. לתוכון שלהם את נוצות הכנפיים. מדובר בציפור מאוד חכמה וסקרנית, אשר עלולה לנגוס בחוט חשמל חשוף. לכן עליכם להשגיח עליה, במידה והיא מסתובבת בבית בחופשיות. במידה ובכל זאת התוכון התחשמל, ועדיין נותר בחיים! הביאו אותו לטיפול מיידי.

למגדל החדש אני מוסר את איחולי, בחרת בחיית מחמד חביבה שכייף ואשר תהנה לגדלה. למידע נוסף ובכל שאלה שתתעורר בעתיד ניתן לפנות אלי.