הקמת פינות חי

פינת חי בבית הספר לשם מה?
ים של מילים נכתב כבר בענייני דור העתיד שלנו בענייני פער הדורות ההולך וגדל, בענייני קשיים בין הורים וילדים ובענייני אלימות ואטימות חושים. בכל הדיונים והמאמרים האלה עוברת כחוט השני, הדאגה והחרדה שלנו. יום יום אנחנו קוראים בעיתונות" ילדי בני 10-11 שרפו חתול", "נער נדקר בידי חברו", "נערים גנבו מכונית והתהפכו" ועוד ועד כיוצא באלו.

כמחנכים – אין בידנו פתרונות מספקים. אין לנו אפילו את האפשרות להפנות את תשומת ליבה ואת תקציביה של הממשלה לבעיות דור העתיד.

אז מה נותר?
נותרו המאמצים והפתרונות הקטנים האפשריים. במיקרוסומוס המקומי של בית הספר שלך.
אחד הפתרונות הקטנים האלה היא הקמתה של פינת חי בבית הספר.

כמובן שאין הכוונה לאריות ופילים, מדובר בבעלי חיים שניתן לטפל בהם ולתחזק אותם בתנאים ריאלים של בית הספר העירוני.

כל זה לשם מה? 

ננסח את התשובה בראשי פרקים קצרים:

א. הגידול האורבני, הבנייה המואצת הזיהום התעשייתי – ההולכים ומרחיקים אותנו מהטבע.
העובדה הזאת יוצרת צל ילדינו ניכור וזילזול בחשיבות הטבע לחיינו, לחוסר הערכה ולחוסר הבנה כזה – יש השלכות גם על יחסי אנוש.
ב. רוב נושאי הלימוד שאנחנו מלמדים הם תיאורטיים. קשיים אובייקטיבים (כמו תקציבים) אינם מאפשרים לנו ללמד היסטוריה דרך השתתפות בחירות ארכיאולוגיות או נסיעות שבועיות לאתרים היסתוריים שבהם התרחשו המאורעות. רוב עבודות הלמידה נעשית "מתוך הכיסא" גם בבית וגם בבית הספר (כשעידן המחשבים "מדביק" אותנו עוד יותר לכיסא…)
ג. עומס הידע הנדרש היום, ציפיות ההורים והמערכת כולה – מכניסים מחנכים למתחים וחרדות שהופכים את הלמידה למירוץ של הישגים.
ד. ילדים בעלי קשיים לימודיים, התנהגותיים חברתיים – נמצאים במצוקה גוברת, ככל שמערכת הדרישות והציפיות נעשית מורכבת וקשה יותר.

כמובן שמנינו כאן רק חלק קטן מהקשיים שבהם נאבק בית הספר היום.

עכשיו נשאל שאלה מתבקשת : מה לכל זה ולאקווריום דגים

ובכן אין לנו תשובת קסם. ישלנו רק הצעה צנועה, שלוקחת שלוקחת בחשבון את המצב הנתון ואת האפשרויות הריאליות.

אנו מציעים להקים בבית הספר פינת חי קטנה שתכניס מימד נוסף של שימחת למידה, עניין והנאה.

מדובר בבעלי חיים חזקים, המסתגלים בקלות לסביבה ושהטיפול בהם הוא פשוט ו"הגיוני".
לדוגמא: קביות (חזירי ים), דגים, צבים, עכברים, ארנבונים ונחשים.

אנחנו מאמינים שהמגע הישיר עם בעלי החיים, הטיפול בהם והמעקבים אחרי מחזור חייהם – כל אלה הם "לימודים" היוצרים גירויים והתעניינות של ממש.
ילדים שצופים בהמלטה של קביה, ילדים שמחזיקים בידם אפרוח שבקע או מקשיבים להוראות הוטרינרים בקשר למחלת האיגואנה שלהם – מקבלים שיעור רגשי וחוויתי שתהייה לו השפעה על עיצוב אישיותם בעתיד.
ילד שיושב ועקב אחרי התנהגות בעלי החיים, בעזרת דף עבודה – מבין ומפנים את השיעור התיאורטי הבא אחריו ברמה אחרת (ויש על כך הוכחות)
ילד שלומד להתייחס בעדינות ובאחריות לבעל חיים – ילמד להתנהג כך גם בחברה אנושית.
כאשר לילדים ה"מתקשים" – כבר הסכימו כל הפסיכולוגים שלבעלי חיים (ולטבע בכלל) יש ערך תיראפותי חשוב לעין ערוך.
כולנו יודעים שיש בכוחה של חיית מחמד להוריד מתחים, לנחם,ולהרגיע ולהשפיע אהבה ובטחון.
ילד שהתגבר על פחדו והצליח להחזיק בידיו נחש – הוא ילד שמח, שבטחונו בעצמו התחזק.
ילד שסירב ללמוד חשבון בכיתה – חישב במהירות וברצון את ימי ההריון של החולדה שלו ואת ימי ההמלטה שלה…..
בקיצור: כדאי ! אז בואו נעשה !!

צפו בפינת החי שבבית הספר קורצ'אק ברמת גן: